קורונה, תעסוקה והתכנית שביניהן

קורונה, תעסוקה והתכנית שביניהן

תוכנית התעסוקה החדשה של עמותת 'לאופק' שתצא לדרך בקרוב פותחה במיוחד כדי לסייע לאלה שאיבדו את מקור פרנסתם בעקבות משבר הקורונה ▪ בראיון מיוחד מספרת מנכ"לית העמותה, מוריה פורת ג'ראזי על חשיבות התכנית ועל המודל הייחודי שלה ומסבירה למה לדעתה 'לאופק' עשויה להצליח במקום שבו אחרים נכשלו

משבר התעסוקה שנכפה עלינו בעקבות הקורונה החזיר את הרב יוסף צבי רימון ואת כל אנשי עמותת לאופק 15 שנה אחורה. הוא לקח אותם אחורה בזמן אל משבר התעסוקה שנכפה על תושבי גוש קטיף שפונו מבתיהם בשנת 2005, שבעקבותיו הוקמה עמותת לאופק, שנקראה אז "תעסוקטיף". בזכות המודל הייחודי שלה הצליחה תעסוקטיף לסייע ליותר מ-3,000 מפונים לחזור למעגל העבודה ולשקם בהדרגה את חייהם. לאחר שהמודל הזה הוכיח את עצמו, החליט הרב רימון יחד עם צוות העמותה להרחיב את הפעילות ולשכפל את המודל לתוכניות נוספות ('תעסוחיל' ו'אחותינו'), שפועלות בהצלחה רבה עד היום. 

נכון – הנסיבות שונות, המספרים שונים, אבל קשה שלא להבחין בקווי הדמיון הרבים בין השניים. גם אז, כמו היום, רוב האוכלוסייה שנקלעה למשבר לא הייתה 'אוכלוסיית רווחה', אלא אוכלוסייה שמורכבת ברובה מאנשים יצרנים שעבדו לפני כן במקצועות שונים והתפרנסו בכבוד. לא אנשים חלשים, אלא אנשים שנקלעו לנקודת חולשה בחיים. אנשים שחווים לראשונה תחושות קשות של בלבול ואי וודאות, לאחר שהקרקע היציבה שעליה חיו כל חייהם נשמטה לפתע מתחת לרגליהם.  גם אז, כמו היום, ניסתה המדינה לסייע בפתרון המשבר באמצעות מענקים והכשרות מקצועיות. גם אז, כמו היום, זה לא הספיק.

"הדבר הראשון שהרב רימון זיהה לאחר ההתנתקות מגוש קטיף היה שהדבר החשוב ביותר שלו זקוקים המפונים הוא תקווה. משהו לשאוף אליו. מטרה פרקטית ומעשית שגם תאפשר להם להתייצב כלכלית", אומרת מנכ"לית עמותת 'לאופק', מוריה פורת ג'ראזי.  "אבל מעבר לזה הוא זיהה נקודה נוספת וחשובה מאוד. הוא זיהה שלא מדובר באנשים חלשים או חסרי יכולת, אלא באנשים שנקלעו לנקודת משבר שכדי לצאת ממנה הם זקוקים יותר מכל לדעת ולהרגיש שלמישהו אכפת מהם ולא כקלישאה. ליד מכוונת ותומכת שתהיה שם עבורם, תקשיב להם ותכוון אותם באופן סובייקטיבי למקומות תעסוקה. האנשים האלה זקוקים ליחס אישי שהמדינה, עם כל הרצון הטוב, פשוט לא מסוגלת לתת להם. בזה התמקדה העמותה אז, בזה היא מתמקדת בכל התוכניות שלה עד היום, ובזה היא מתמקדת כעת כדי לסייע במשבר התעסוקה הנוכחי".

מוריה
מנכ"לית לאופק, מוריה פורת ג'ראזי

'תעסוקה פוסט-קורונה': תוכנית הסיוע החדשה של עמותת 'לאופק'

כעמותה שמתמחה בתחום ההשמה של אוכלוסיות בנקודות חולשה, שחיה ונושמת את השטח, היה ברור לכל אנשי הצוות שאי אפשר לעמוד מהצד ולצקצק על המצב, ומשהו חייב להשתנות, ויפה שעה אחת קודם. אז הם עשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב – להקשיב ולפעול!

מיד כשהבינו את גודל משבר התעסוקה הנוכחי, וזיהו את המאפיינים הדומים למשבר התעסוקה של מפוני גוש קטיף, החליטו בעמותת לאופק לגייס את כל הידע, הניסיון וההון האנושי שקיים בעמותה, ולפתח באופן מיידי תוכנית ייעודית שתלווה ותסייע במציאת מקומות עבודה לשתי אוכלוסיות יעד: צעירים משוחררים מאוכלוסיות מוחלשות ובני 40 פלוס שנקלעו למשבר.

"ההחלטה לסייע לשתי האוכלוסיות האלה הייתה כמעט טבעית עבורנו", מסבירה מוריה. "האוכלוסייה של בני ה-40 פלוס דומה מאוד במאפיינים שלה למפוני גוש קטיף, והסיוע לצעירים המשוחררים הוא התפתחות טבעית של תוכנית 'תעסוחיל' שבה אנחנו מסייעים כבר שנים במציאת עבודה לחיילים במהלך שירותם הצבאי".

פוסט קורונה לצעירים משוחררים

אוכלוסיית יעד אחת שלה תסייע תוכנית 'פוסט קורונה' של עמותת לאופק, הם חיילים משוחררים (עד גיל 26) שמגיעים ברובם מאוכלוסיות מוחלשות, שכעת לאחר השחרור, מתקשים מאוד למצוא מקום תעסוקה קבוע שיעניק להם יציבות כלכלית בסיסית או אופק תעסוקתי כלשהו.

חשוב להזכיר, שתוכנית 'תעסוחיל' של עמותת לאופק מסייעת כיום לחיילים ולחיילות שקיבלו אישור עבודה מצה"ל למצוא עבודה במהלך שירותם הצבאי, כך שלמעשה מדובר בהמשך של הליווי גם לאחר שחרורם מהשירות.

לדברי מוריה, הסיוע לאוכלוסייה הזו בשלב שבו היא נמצאת, במעבר בין השירות הלאומי או הצבאי לחיים האזרחיים הוא קריטי, ומתכתב באופן ישיר עם ההבנה המהותית ביותר שעליה מבוססת כל פעילות העמותה – כאשר אדם פנוי מבחינה כלכלית ויש לו בסיס תעסוקתי כלשהו, גם אם צנוע, אבל קיים ויציב, הרבה יותר קל לו להרים את הראש ולהביט קדימה, להצליח בכלל לחשוב 'מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול' ולהאמין שיש תקווה.

"ממש עם תחילת משבר הקורונה", מספרת מוריה, "הבחנו שחל גידול משמעותי במספר הפניות שהגיעו לתכנית תעסוחיל מחיילים/ות משוחררים שמבקשים שנסייע להם למצוא תעסוקה. עד עכשיו גם סייענו מדי פעם למשוחררים במציאת עבודה, אבל לא במסה כזו. המספרים הכפילו ואפילו שילשו את עצמם", היא מוסיפה, "וזה מה שגרם לנו להבין את הצורך ולהאיץ את ההתפתחות לכיוון הזה. בסופו של יום. מדובר בצעירים שעם רובם כבר היינו בקשר במהלך שירותם הצבאי, כבר בנינו איתם מערכת יחסים שמבוססת על אמון, המתנדבים שלנו כבר מכירים אותם, כבר סייענו להם בעבר והם סומכים עלינו שנסייע להם גם עכשיו".

פוסט קורונה לבני 40 פלוס

אוכלוסיית היעד השנייה שתקבל סיוע תעסוקתי במסגרת תוכנית 'תעסוקה פוסט קורונה' היא כאמור, אוכלוסיית בני ה-40 פלוס שבעקבות מגפת הקורונה מצאו את עצמם לפתע ללא פרנסה וללא אופק תעסוקתי. "הניסיון והידע הרב שצברנו ב'תעסוקטיף' אפשרו לנו לזהות כמעט מיד שאחת האוכלוסיות העיקריות שעלולות ליפול בין הכיסאות הם בני ה-40 פלוס, שלאו דווקא החליפו מקומות עבודה בשנים האחרונות. חלק גדול מהם עצמאים או אנשים שעבדו עשרות שנים במקום עבודה אחד, ולכן רבים מהם בכלל לא יודעים איך ואיפה לחפש עבודה", מסבירה מוריה.

לדבריה, תחושות הבלבול וחוסר הוודאות הנוראיות שמלוות את האוכלוסייה הזו, הן בדיוק אותן תחושות שליוו לפני 15 שנה את מפוני גוש קטיף. והדמיון הרב בין השניים הוא זה שגרם לצוות העמותה להתגייס כדי לתרום מניסיונו ומזמנו כדי לסייע גם בפתרון המשבר הזה.    

הרמזור התעסוקתי של עמותת 'לאופק' ומכון 'פיל"ת'

לצד קווי הדמיון הרבים בין משבר התעסוקה הנוכחי למשבר התעסוקה שפקד את מפוני גוש קטיף, הבינו בעמותה גם את ההבדלים המהותיים בין השניים ואת הצורך במציאת פתרון מותאם. ההבדל הראשון הוא כמובן מספר האנשים (כ-6000 אנשים לאחר ההתנתקות לעומת מאות אלפים כעת), וההבדל השני והמשמעותי לא פחות הם השינויים הטכנולוגיים שמשפיעים באופן ישיר על דרכי ההתקשרות גם בתוך הארגון וגם עם מחפשי העבודה והמעסיקים.

"מכיוון שמדובר בכמות גדולה של אנשים ובקבוצה הטרוגנית מאוד, הבנו שכדי להצליח אנחנו חייבים לבנות כלי אבחון ממוחשב וחכם מאוד, שיהווה מעין 'חדר מיון' ראשוני שיאפשר לנו לזהות במהירות מיהו האיש שעומד מולנו, מהם הצרכים הספציפיים שלו, מהם החסמים שאיתם הוא מתמודד ואיזה סוג של ליווי או סיוע הוא צריך – האם הוא צריך סיוע במציאת תעסוקה מיידית, האם הוא צריך הכוונה במציאת ההכשרה המקצועית המתאימה, או שאולי הוא צריך ליווי אישי וצמוד יותר שיסייע לו לחזק את המוטיבציה הפנימית שלו שנפגעה", מסבירה מוריה.

אבל זה לא הכל… בנוסף להתייחסות הפרסונלית, לכל אחד בפני עצמו, הבינו בעמותה שעליהם למצוא פתרון לאתגר נוסף שעומד בפני שתי האוכלוסיות האלו בתקופה הזו – העובדה שקורות החיים שלהם לא בהכרח מבטאים את היכולות שלהם, בין אם מכיוון שאין להם עדיין ניסיון תעסוקתי (הצעירים המשוחררים) ובין משום שהם לא מורגלים בחיפוש עבודה (בני ה-40 פלוס).

לכן, בנוסף למטרה הראשונה של מיון וזיהוי הצרכים, החליטו בעמותה ליצור מודל ייחודי שיתאים את קורות החיים לתמונה האמיתית של הכישורים והיכולות האישיות של כל אחד מהפונים. "כל עולם התעסוקה החדש מתבסס יותר על יכולות וכישורים מאשר על ניסיון והכשרה, ולכן היה לנו חשוב לזקק עבור המעסיקים את הפוטנציאל של כל אחד מהפונים ובכך להקל עליהם את תהליך המיון ולאפשר להם לראות את היתרונות של אותו עובד לטווח הרחוק", מסבירה מוריה.

את החזון הזה הציגו אנשי העמותה בפני מנכ"ל מכון פיל"ת להכוונה תעסוקתית, והוא נרתם מיד למשימה וגייס את הידע והניסיון הרב של המכון כדי לפתח, יחד עם העמותה, שני כלים אבחוניים מותאמים וייעודיים. כלי אחד הוא עבור הצעירים המשוחררים וכלי שני עבור בני ה-40 פלוס. "מדובר בכלי אבחוני חכם ומתקדם מאוד שנמצא בימים אלו בשלבי אפיון ופיתוח אחרונים, וכבר בחודשים הקרובים נוכל להתחיל באמצעותו את הפיילוט", מסכמת מוריה.

"שיתוף הפעולה עם מכון פילת וההירתמות שלהם לפיתוח הכלי האבחוני, היא בשורה מרגשת וחשובה שמצטרפת אל שיתוף הפעולה הקיים שלנו עם המתנדבים היקרים של ארגון 'של"ם' (שירות לאומי למבוגר), ומאפשרת לנו להפוך את החזון למציאות שתסייע למאות אזרחים לצאת מהמשבר הזה חזקים ומחוזקים. מאז ומתמיד זו הייתה המטרה שלנו ואנחנו נמשיך לעשות הכל כדי להושיט יד בזמן שצריך ולמי שצריך".